שפעת, חום... מה עושים כשחולים?

החורף מביא איתו את השפעת, הצינון והנזלת, ואת ההידבקויות החוזרות ונשנות של הילדים. המחלה היא תהליך חיוני, ועד כמה שהדבר נשמע מצחיק- מחלה היא תהליך בריא. מחלת חורף אחת בשנה (ולילדים יותר) נורמלית וחיונית למערכת החיסונית שלנו- הדבר מראה כי היא מתפקדת, מגיבה ובריאה. היא עוזרת לגוף להתנקות ולהתאזן.
הבעיה מתחילה כאשר חולים מספר פעמים בשנה, או כאשר הצטננות או שפעת רגילה נמשכת זמן רב מהרגיל, או שגוררים 'ספיחים' של המחלה במשך שבועות ואף חודשים אחריה (שיעול מתמשך, נזלת לא פוסקת, חולשה וכו'). מצב שאני נתקלת בו רבות, הוא ילדים שמסתובבים כל החורף עם נזלת ושיעול- זהו מצב לא תקין, בו מחלה אקוטית הפכה לכרונית. היא אמנם לא מסוכנת, אבל בהחלט לא נעימה ויש להתייחס אליה (ניתן לקרוא עוד על הנושא במאמר על נזלת וליחה).

כדי להבין את המשמעות של המחלה, אני רוצה להביא בפניכם שני מונחים רפואיים חשובים, שמחלקים את המחלות לשני סוגים: מחלה אקוטית (חריפה), ומחלה כרונית (מתמשכת).
מחלה אקוטית היא מחלה שמופיעה בפתאומיות, ומסתיימת לאחר כמה ימים. מהלכה סוער. בדרך כלל היא מלווה בחום גבוה. (למשל: שפעת, פריחה או שלשול שנמשכים ימים ספורים, דלקת חד פעמית בנרתיק או בדרכי השתן, וכו'). הגוף מגיב באגרסיביות ומנסה לסלק החוצה את גורם המחלה: הקאות, שלשולים, פריחה, נזלת.

מחלה כרונית היא מחלה עמוקה יותר, מתמשכת (חודשים- שנים), נזקיה רבים ולעתים בלתי הפיכים (למשל, מחלת מפרקים, עצירות, סכרת, מחלות עור מתמשכות, קרון, וכו'). היא בדרך כלל קיימת עם נסיגות והתלקחויות.

מחלה אקוטית טובה לגוף- המהלכה הגוף מתקן נזקים ומשיב את הסדר על כנו. מחלה אקוטית מעידה על חיוניות חזקה, ועל בריאות תקינה. מחלה כרונית, לעומתה, היא תהליך בו מערכות הגוף לא הצליחו להתגבר על מחוללי המחלה, ולכן המחלה חדרה לרבדים עמוקים יותר בגוף. המחלה ממושכת וקשה יותר להחלים ממנה. היא מעידה על הצטברות של רעלנים ופסולת בגוף.

אחרי שהבנו למה מחלה אקוטית כל כך נכונה לגוף, קל יותר להבין את הגישה הטבעית שמתנגדת לעצירת המחלה. כאשר חודר פתוגן (פתוגן- מחולל מחלה. העיקריים הם חיידקים, וירוסים, וטפילים) למערכת העיכול, למשל, הגוף הבריא עשוי להגיב בהקאות או בשלשולים, כדי לסלק את אותו פתוגן. כאשר אנו עוצרים את ההקאה או השילשול, ואין זה משנה אם הדבר נעשה באמצעים תרופתיים או טבעיים (אכילת אורז או בננות למשל)- אנו מפריעים לתפקודה התקין של מערכת החיסון ומקשים על הגוף להתמודד. כאשר הגוף הבריא מזהה נוכחות פתוגן, הוא עשוי להעלות את חום הגוף, כדי לחסל את אותו פתוגן (חום גבוה הורס את חלבוני החיידק/ הוירוס וכך משמיד אותם).
אם אנחנו נוריד את החום (שוב, לא משנה אם הדבר נעשה באמצעים תרופתיים, או טבעיים)- אנחנו שוב פוגעים ביכולת ההתמודדות של הגוף מול המחלה ומחלישים את הגוף.

אינני טוענת חלילה, שבשום מצב אין להוריד חום או להפסיק שלשולים. כל התנהלות בזמן מחלה (בעיקר בתינוקות וילדים) צריכה להיות מפוקחת על ידי רופא ורצוי שתהיה מלווה על ידי הנטורופת/ית שלך. שלשול שנמשך כמה ימים צריך להיבדק על ידי רופא כדי לבדוק את הגורם, וכך כל מחלה שמהלכה חריף. למעשה, אני מציעה תמיד ללכת לרופא כדי לקבל אבחנה, (למשל, בכאב גרון לקחת משטח גרון) ולשלול סיבוכים.

מתי חייבים להוריד חום?
א. חום גבוה, מעל 40 מעלות.
ב. חום שנמשך כמה ימים, גם אם הוא מתחת ל-40 מעלות.
ג. בכל עליה בחום הגוף בתינוקות קטנים (עד חודשיים) חובה להיבדק במהירות על ידי רופא.
ד. חום שמלווה בשטפי דם, הקאות קשות ו/ או שלשולים קשים.

הכי חשוב- לשים לב למצבך או למצב הילד: האם הוא חיוני, או חלש בצורה מחשידה? האם הגוף רפוי והילד אדיש? (סימנים שמדליקים נורת אזהרה)

בעת הצורך, כיצד ניתן להוריד חום בשיטות טבעיות?
כאן אין לי כוונה לחדש לכם יותר מדי. אין כמו השיטה הישנה של העברת מטלית רטובה על הראש, הפנים, השכמות, החזה וכפות הרגליים (ובמידת הצורך, על כל הגוף). במקרים חמורים יותר ניתן להרטיב בד חיתול, לסחוט ולעטוף את הגוף (מתחת לבגדים).
מחקרים מראים שאין הבדל בין האפקט של הורדת חום עם אקמול, נורופן ודומיהם לשיטה הותיקה הזו. לא כדאי להוריד את החום לגמרי- אלא רק לוודא שהוא לא עולה לטמפרטורות מסוכנות. כמו שציינתי, חום גבוה מעט מסייע להיפטר מהמחלה. אמבטיות קרות הן שיטה מיותרת, ושגויה, ובמקרים של חום גבוה שלא יורד ניתן לעשות אמבטיות פושרות (בשום פנים לא קרות- הן נותנות תוצאה הפוכה) ולאט לאט לקרר קצת יותר את המים.

ישנם שמנים אתריים וצמחים אשר מסייעים בהורדת חום, אולם דרך הפעולה הנכונה על פי הרפואה הטבעית היא הורדת החום בצורה לא ישירה- מלחמה בגורם המחלה: למשל, שמן אתרי לבנדר/ לימון מסייע ליצירת תאי דם לבנים, הנלחמים בפתוגנים, ממיתים אותם, ומביאים בכך לירידת החום מתוך תהליך ההחלמה. 
-שמנים אתריים מסייעים מאוד לכל מחלה אקוטית (ולרוב המחלות הכרוניות). בקשו מהנטורופת/ית שלכם שירקח לכם שמן לטיפול אקוטי (בחנות שלנו ניתן למצוא שמן לטיפול במחלה אקוטית)

מה עם אנטיביוטיקה?

על אנטיביוטיקה נכתבו אינספור מילים. במקרים מאוד מסויימים היא הכרחית, אך ברוב המקרים מיותרת ומזיקה- היא מסייעת להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה באופן כללי באוכלוסיה ובאופן אישי אצל הנוטל (כך שבפעם הבאה שהילד חולה הוא עלול לחטוף חיידק אלים הרבה יותר). מעבר לכך, אנטיביוטיקה מאוד מאוד מקררת את הגוף- ובכך גורמת למחלת חום חריפה הרבה יותר, כתגובת נגד של הגוף, זמן קצר אחרי שנטילת האנטיביוטיקה הסתיימה.
כאשר יש דלקת גרון, בקשו משטח גרון ובדקו האם האנטיביוטיקה חיונית. כאשר יש דלקת אוזניים זכרו שרוב דלקות האוזניים ויראליות ואנטיביוטיקה מיותרת כאן.
בכל מקרה כדאי שהרופא/ה שלכם יהיו כאלה שלא ממהרים לתת אנטיביוטיקה, ואל תתביישו לשאול את הרופא את השאלות הקשות.

תמיכה בחולה במחלה אקוטית
מטופלים מתקשרים אלי תמיד לשאול אותי מה לעשות כשהם או ילדיהם חולים. התשובה הראשונה שלי היא: כמה שפחות. לא צריך לעשות, אלא לא לעשות. הדבר החשוב ביותר הוא לנוח, ולאפשר לגוף להיות חולה, ולהחלים. מגע, אהבה, נשיקות ותשומת לב עוזרות מאוד, גם לילדים וגם למבוגרים.

אוכל
לאכול כמה שפחות, ואם לא מרגישים צורך באוכל- לא חייבים לאכול בכלל. אם כבר אוכלים, לאכול אוכל עדין, קל לעיכול- אוכל של תינוקות (מרק ירקות או מרק עוף בלי העוף), מחיות, ירקות מבושלים או מאודים, דגנים קלים לעיכול ומבושלים היטב בהרבה מים (קינואה, אמרנט, אורז בסמטי- לא מלא, קוואקר). לא מומלץ לאכול חלבון מהחי (בשר, עוף, דגים) או קטניות, שהן קשות יחסית לעיכול. (ראו כאן מתכונים למזונות קלים לעיכול)
 

הנקה בזמן מחלה
בדרך כלל נבחין בכך שהילדים רוצים לינוק הרבה ולא רוצים לאכול- הם יודעים מה טוב בשבילם... לתינוקות, פעוטות  וילדים  יונקים מומלץ לא לאכול מזון מוצק כלל- אם יש אפשרות שהאם תניק בצורה אינטנסיבית במשך תקופת המחלה (רק אם האם נמצאת כל הזמן עם הפעוט ומניקה הרבה, ולפי דרישה).  בחלב אם יש נוגדנים המסייעים למערכת החיסון להתמודד עם המחלה, והוא מהווה מזון קל לעיכול, מזין, עשיר בויטמינים ומינרלים ובכל מה שהקטנים צריכים כדי להתחזק ולהבריא.
למעשה, אני שמעתי ממטופלות רבות שלי, שילדיהן הקטנים סבלו מוירוסים של שלשולים (כמו וירוס הרוטה) שהרופאים ציינו כי ההנקה מנעה את אשפוז הילדים- בדרך כלל תינוקות וילדים חולים מסרבים לאכול או לשתות, והם מתייבשים. אולם אלה שיונקים מעלים את תדירות היניקה שלהם, ובכך מספקים לגופם נוזלים ומלחים ומחזקים את מערכת החיסון (גוף האם מעביר אל התינוק היונק נוגדנים ספיציפיים למחלה ממנה הוא סובל, בזמן המחלה, וכך ההתמודדות קלה עשרות מונים).. בזמנים כאלה אמא היקרה צריכה לשמור על עצמה ולנוח גם היא הרבה, לאכול טוב ולקבל פינוקים כי ההנקה סביב השעון של תינוק או פעוט חולה איננה פשוטה. 

שתיה
חשוב מאוד מאוד לשתות מספיק, על מנת למנוע התייבשות, לסייע בהורדת החום, ולסייע בתהליכי הניקוי של הגוף. הדבר קריטי במיוחד כאשר סובלים מהקאות ו/ או שלשולים. לתינוקות/ פעוטות שיונקים, האם צריכה לשתות כמויות גדולות יותר של מים, ולהציע לתינוק מים בנוסף להנקה (מעל חצי שנה), למרות שלרוב הנקה לפי דרישה תספק לו את כמות הנוזלים שהוא מאבד בשלשולים. 

בכל סימן של התייבשות, תינוק או ילד אדיש או לא מגיב, חום שלא יורד, יש לפנות במיידי לטיפול רפואי.
 

מה שותים
- מים. פושרים, או חמימים.
-תה צמחים:
קמומיל, שומר, נענע, זעתר (לכאבי בטן)
לבנדר, פסיפלורה (למחלה שמלווה בדכדוך ומצב רוח רע)
תה לבן או ירוק (לא לילדים, כיוון שמכיל קפאין)- מסייע מאוד למלחמה במחלה, מחזק את הגוף. 
תערובת ציפורן, ג'ינג'ר וקנמון- להתקררות, נזלת וחולשה, מלחמה בפתוגנים וחיזוק הגוף.
כל תה צמחים שאתם אוהבים מתאים ונכון, העיקר שתשתו.
-מרק ירקות.
-מיצי ירקות טריים צלולים (למשל מיץ גזר, תפוחים, סלק, סלרי, כרוב, ועוד.)

תמיכה רגשית
פעמים רבות כל מה שהחולה צריך זו אהבה, דאגה והתייחסות. שאלו אותו אם הוא רוצה לשתות, אם האור מפריע לו, אם הוא צריך עוד שמיכה. פנקו אותו, חבקו ולטפו- אין ריפוי עוצמתי יותר מזה. הציעו לו חומר קריאה, ואפשרו לו שקט.

טיפולי עזר
-רפלקסולוגיה יכולה לעזור מאוד.
-חליטות צמחים ספיציפיות, בהתאם למחלה, ובהתאמה של נטורופת/ית או הרבליסט.
-הילינג ורייקי.

המלצות אלה אינן בגדר עצה רפואית ואינן מחליפות בדיקת רופא.