בחילות הריון חלק ב'- תודעה

אחרי שדיברנו על הטיפול המעשי והתזונתי בבחילות הריון חלק א' , אפשר להיכנס יותר לעומק אל עניין התודעה. המצב הפיסי למעשה משקף את מצב התודעה. במשך כמעט 20 שנה אני רואה כיצד שינוי נפשי קיצוני יוצר השפעה מדהימה על המצב הפיסי: א.נשים שנרפאו בטווח של מספר ימים כשהחליטו לעזוב בוס מתעלל, א.נשים שהפסיקו להן בעיות כרוניות של שנים כאשר החליטו על שינוי בזוגיות, תובנה ששינתה סימפטומים בני חודשים ואף שנים שלא היה להם פתרון. המעניין הוא, שהשיפור מתחיל ברגע שאדם עשה את הסוויץ' בראש, ולא כאשר עשה את הצעד 'חיצוני' כמו להתפטר ממש. מוזמנים לקרוא עוד ב- ריפוי תודעה ובשינוי תודעה כגורם לריפוי ויצירת מציאות.
המאמר הזה מיועד לנשים המעוניינות לפתוח צוהר אל הקשר בין הבחילות מהן הן סובלות בהריון ומזמין אותך לחקור את הנושא באופן אישי או במסגרת תהליך תודעתי. מאמר זה יכול גם להוות תמיכה לנשים שנמצאות כבר בתהליך תודעתי או שעברו תהליך תודעתי ומבינות את ה'שפה'. לכן, מונחים מסוימים מחזיקים בתוכם עולם תודעתי שלם ולא תמיד יהיו ברורים למתחילות בעבודת תודעה ועשויים להיראות פשטניים, לא ברורים או אף לעורר התנגדות.

מה היא בחילה בפן ההוליסטי?
בחילה, בהריון ולא בהריון, היא תגובה בריאה של הגוף שדוחה דברים שמסכנים אותנו. דחיה של מזון, דחיה של רעיון, דחיה של מחשבה שלילית. שימי לב למה מתרחש בתודעה שלך כשהבחילות קשות יותר, זהי את המחשבות האלה ועשי עליהן עבודת בירורים. (קישור) גם זה דבר שלומדים לעשות בתהליך התפתחותי בקליניקה. מחשבות על דימוי הגוף המשתנה, פחדים מה הריון או מהלידה, קונפליקטים בזוגיות, הריון לא מתוכנן, קושי מול אמא וכו׳. 

חרדות ודיכאון
חרדות, פחדים ודאגות צפים פעמים רבות במהלך ההריון, גם אם לא סבלת מהם לפני כן. מצבים כלכליים, חששות מיכולתך להיות אמא לילד/ שני/שלישי/ עשירי, הבדיקות המרובות, הפרוצדורות הרפואיות וקריאה מוגזמת באינטרנט יכולים לתרום לכך. הימנעי מאתרים בהם סקירת שבוע ההריון מנוסחת בצורה של: "את בשבוע X. את סובלת מחולשה ועייפות, הגב שלך כואב ו..." תודה רבה, אבל לא תודה. אל תגידו לי ממה אני סובלת, אני כבר יודעת. ואל תכניסו לי רעיונות חדשים לראש! סיפורים של נשים שמשתפות במה השתבש בהריון ובלידה שלהן, או בכמה הן מקנאות בך שאת מרגישה יותר טוב מהן כי... הו! הן היו במצב כל כך הרבה יותר קשה ממך! כל זאת ועוד מיותר למצב רוחך, העבירי נושא בעדינות או אמרי שאת לא מסוגלת לשמוע סיפורים כרגע כי זה מפחיד אותך.
אם את מרגישה שאת מדוכאת או שהחרדות משתלטות עלייך, כדאי להיתמך באיש.ת מקצוע. אני מוצאת שנשים רבות מרגישות שיפור מהותי לא רק במצב הרוח אלא גם בבחילות ובשאר הסימפטומים הפיסיים כאשר אנחנו מאזנים את המצב הרגשי.

מחשבה חיובית
חשוב לא להתפלש בתחושה הפיסית, להתבונן בה כצופה ולומר: אני בעלת הבית והגוף מקשיב לי. אנחנו לא רוצים להתעלם או להדחיק, אלא לשנות את נקודת המבט. התחושה הזו היא אורחת והיא לא אני. זה מקום תודעתי מתקדם יותר, שאנו לומדים אותו בקליניקה באופן תהליכי. את יכולה לקרוא עוד במאמר שלי על ההזדהות.

קבלי תמיכה
חברות או בנות משפחה שמסוגלות לתמוך בך, נשים שאת פוגשת בקבוצת היוגה לנשים בהריון, קבוצות הכנה ללידה ועוד. העדיפי כאלה שמתקיימות פרונטלית ולא בזום כדי שתוכלי לרכוש חברות ומכרות חדשות שעוברות את מה שאת עוברת (נו, פחות או יותר).

למתקדמות בעבודת תודעה:
פוקוסינג- התמקדות:
כאשר יש בחילה לצפות בה, לתאר אותה, לפגוש בה. דימוי של עננים חולפים או אגם מים.
חזון, התכווננות
במלאות שאני, ישנה גירסה שלי שעוברת את ההריון בקלות. היא מרגישה טוב, חיונית, משתנה בזרימה גמישה ואוהבת, היא רכה ומקבלת בנינוחות כל רגע שהיא חווה, הגוף שלה גמיש חזק ובריא. היא שמחה ורואה את הטוב בחייה, מוקירה תודה לבריאה על השפע בו התברכה. היא מחוברת לגוף שלה וליקום.
בחירה- עכשיו הפכי את הגירסה הזו ל- אני בהווה.
הניחי את המודעות שלך על הגירסה הזו שאת. זה ימוטט את שאר האפשרויות ויקריש את הגירסה הזו במציאות. תתאמני על זה עד שזה יהפוך לגירסה הנוכחת בחייך ולאוטומט שלך.
שבי ותראי איך את נראית כשאת בגירסה הזו (מה לובשת? איזה הבעה יש לה? איך הולכת, זזה, עומדת? איך היא מדברת? באיזה מילים משתמשת? איך היא קמה בבוקר? מה המחשבות שיש לה בראש? מה עובר במחשבה שלה דבר אחרון לפני שהיא נרדמת? ומה הדבר הראשון שעובר לה בראש כשהיא מתעוררת? האם היא ממורמרת ומתלוננת או מסתכלת על הטוב?

הערת ביניים: מותר להתלונן, זו זכותנו המולדת, אנחנו סוחבות פה תינוק ומסכנות נורא- אבל לאן זה לוקח אותי כשאני מתלוננת ממורמרת ומרגישה נורא מסכנה? אני בודקת את מבחן ׳נעים לי׳. בדקי מה קורה לך כמה דקות אחרי. האם את מרגישה יותר טוב או פחות טוב פיסית ונפשית?

הימנעי מהשוואות
כמה אני מסכנה מול אותה חברה שעוברת את ההריון בקלות.
סיפורים שא.נשים טורחים לספר לנו: ׳אחותי/בתי/אמא שלי/הוד רוממותי עבדה עד הרגע האחרון גורמים להשוואה שלך אליהן. וכאן יש נקודה חשובה: את מרגישה גרוע, ממש גרוע, וכדי לא להרגיש גם אשמה עם עצמך על זה שאת לא מתפקדת כמו אותן נשים (שסובלות מבעיית זיכרון או התברכו בהריונות קלים) או כמו ג׳ון סינה ונראית כמו גל גדות תוך כדי, את מוצאת את עצמך מסבירה מפרטת וממחישה את רמות הסבל שלך. כמה את סובלת לעומת אותן נשים שמהדסות בחודש תשיעי תוך כדי ניהול מחלקה בבית חולים או כמה שבעצם קל לחברה שארזה לבד את הבית בשליש הראשון.
שלא יכול להיות שהיא הרגישה גרוע כמוך כי באמת שאי אפשר לתפקד במצב שלך. 
וזה, 
טוב להרגיע את האשמה, אבל רע מאוד לתודעה שלך. כי זה הופך למציאות שאת מגשימה. איפה שאת שמה את המחשבה שלך, שם את נמצאת.

התבטלי
הבריאה/ אור אינסוף הם אלה שנושאים את העובר, מזינים ומפרנסים אותו. אני רק צינור, והשפע של ההגנה וההזנה האלה רק עובר דרכי.
׳בצעי את חובתך ושחררי כל זיקה להצלחה או כישלון׳.
כי הרי אין חומר (-: הגשמיות היא הקרנה של תודעה.