אוואטר- שובר קופות הוליסטי

נתחיל בגילוי נאות - כבר יותר משנתיים שלא הייתי בקולנוע. מה לעשות- לא מוצאת עניין בישיבה עם עוד כמה עשרות אנשים בתוך כסאות צרים מדי, עם סאונד חזק מדי ומזגן מקפיא מדי, רק בגלל שהמסך שם גדול.
יש לי טלויזיה בבית, מאות סרטים, ואני יכולה לעצור לפיפי מתי שבא לי.

אבל אתמול, בקולנוע, דחפתי קצת טישיו לאוזניים כדי לא להתחרש והתעלמתי מכל יתר הגורמים. הסרט פשוט היה שווה הכל.

יש לי מרצה שאומר שאפשר להסתכל על כל דבר בחיים החל מקומה ראשונה, ועד לקומה עשרים. זו בעצם הקבלה לעומק בו אתה מתבונן בדברים. אוואטאר הוא דוגמה מצויינת לכך, ואולי אתיימר ואנחש שזו הסיבה שכל כך הרבה אנשים מתלהבים ממנו. אפשר ליהנות ממנו בכל הרמות. בקומה ראשונה- תלת מימד מדהים, סאונד מצויין, אפקטים פשוט נפלאים. אפשר להתלהב בקומה שניה- התסריט מרגש, סיפור יפה על אומץ ואהבה והצלה. עולים עוד קצת בקומות ורואים את ההקבלה לעולם שלנו- עולם פראי ועשיר שהחרבנו והרסנו , או כמו שגיבור הסרט אומר לחבריו על בני האדם: הם באים מעולם שאין בו ירוק. הם רצחו את אמא שלהם.

עוד למעלה נקלוט רמזים ברורים של ביקורת קשה למלחמת עירק. באוואטאר בני האדם רוצים לסלק את בני השבט, כי הם יושבים על מרבץ של אבן יקרה, וקובעים: כשאנשים יושבים על משהו שאתה רוצה, אתה פשוט מסלק אותם. (יאללה מלחמה). כשבני השבט מתנגדים לסילוק ולהפצצות, אומר המצביא האמריקאי: בטרור יש להילחם בטרור...

המדענית בסרט מספרת על גילוי שהעץ שבו חי השבט מתקשר עם עצים אחרים באמצעות מערכת דמויית נוירונים במוח. אז מקומה ראשונה נגיד- זה סרט מדע בדיוני. מקומה קצת יותר גבוהה נדע שגם כאן בכדור הארץ כבר גילו מדענים שצמחים ועצים מעבירים מסרים אחד לשני, וש-יער למשל למשל מתפקד כיחידה שלמה, ולא כעצים בודדים. והשאלה החשובה היא, למה לחכות למדענים? הרי אינסוף ידע מתגלה בכל רגע נתון. זה רק אומר כמה אנחנו עוד לא יודעים. כמה מידע הוא בלתי מדיד באמצעים שיש לנו היום. יומרני ומטורף להאמין רק במה שהמדע מאשר. זה פשוט להיות מוכן להשתמש רק בחוש הראיה, אבל לא בחוש המישוש, השמיעה..

אני התרגשתי עוד יותר מדברים אחרים. העולם הזה, הנקי והטהור והיפה שהיה לנו, ואיננו. הידע הזה, של האדמה, והחיות, והעלים, שהיה ואבד. התנועות הגמישות, החתוליות של בני השבט מול ההליכה הגמלונית והקשה של בני האדם. החיבור הזה של בני השבט, ושהיה לפני עידן ועידנים גם לנו, בעולם האמיתי- לעצמנו, לאנרגיות שלנו, אחד לשני, לרוח.

הסרט המדהים הזה הוא רק דוגמה, לכמה רבדים ואילו עומקים אנחנו מוכנים לראות. סרט גופנפש במיטבו (-:
תיהנו.
 

תגיות ראשיות: 

הוסף תגובה חדשה

תגובות

אהבתי כל מילה בכתבה הזאת. תודה. ראיתי את הסרט הזה והוא נהדר בדיוק כמו שאת מתארת אותו.